שר המשפטים

Article on other languages:

• Justice_Minister_of_Israel
• Ministr_spravedlnosti_Izraele

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך זה עוסק במשרד המשפטים הישראלי. אם התכוונתם למשרדי משפטים באופן כללי, ראו משרד המשפטים (כללי).

משרד המשפטים הוא המשרד (מיניסטריון) האחראי מטעם הממשלה על מערכת המשפט בישראל, על ענייני חקיקה וכן על מדיניות של מינוי שופטים ועל סוגיות הקשורות בחוק וממשל.

על המשרד מופקד, מטעם הממשלה, שר המשפטים. היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והתביעה הכללית נכללים אף הם במסגרת משרד המשפטים, אולם, הם נהנים מעצמאות ואי-תלות מלאה, ואינם כפופים לשר המשפטים, האחראי עליהם מיניסטריאלית בלבד.

תחומי האחריות של משרד המשפטים כוללים את מערך הייעוץ והחקיקה, פרקליטות המדינה, הסיוע המשפטי האזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, אגף רישום והסדר מקרקעין, אגף שומת מקרקעין, המרכז הארצי לגישור, הרשמים השונים ובכלל זה רשם החברות, רשם העמותות, רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר, רשם מאגרי המידע, ויחידות האחראיות על רישוי מקצועי בהן מועצת רואי החשבון, מועצת שמאי המקרקעין רשם המתווכים והמחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה.

בשנת 2001 נוספה אל יחידות המשרד הרשות להלבנת הון שתפקידה לרכז את פעילות רשויות האכיפה בישראל כנגד תופעת הלבנת ההון.

בתאריך 1.10.2006 בוצעה רפורמה ארגונית במשרד המשפטים, במסגרתה אוחדו רשם החברות, רשם העמותות ורשם ההקדשות לרשות חדשה אחת אשר נקראת רשות התאגידים.

היסטוריה

מיד עם הקמת מדינת ישראל הוחלט המדינה החדשה על ביטול חוקי המלך שהיו נהוגים בארץ בזמן המנדט הבריטי, בין השנים 1922 ועד 1947. חוקים אלו קבעו כי השיפוט בענייני המעמד האישי מסור לבתי דין העדות הדתיות. לצורך זאת נקבעו ענייני המעמד האישי: נישואין, גיטין, מזונות, כלכלה, צוואות. לפי חוקי המלך אם היו בני עדות דתיות שונות מעורבים במשפט של מעמד אישי, יכול כל אחד מן הצדדים לפנות לנשיא בית המשפט העליון(של המנדט הבריטי), על הנשיא הוטל להחליט באיזה בית משפט ידון הנושא . עת נבחרה הממשלה הראשונה הוקמו משרדי השלטון בין אלו הוקם משרד המשפטים בראשותו של פנחס רוזן . מטרתו הראשונה של המשרד הייתה לשחרר את מדינת ישראל מן המשפט הזר ולהשתית את המשפט במדינה על טוהרת משפט ישראלי מקורי, משימה זו של יצירת משפט לאומי הייתה חלק חיוני מהתחייה הלאומית . משרד המשפטים החל את דרכו תחת ניהול שר ושלושה עובדים בלבד, עם הקמתו החלה הקמת מוסדות משפט בירושלים שעדין הייתה מנותקת ומפורזת ולמעשה השלטון הישראלי עדין לא חל עליה. בין היתר נפתחו בתי משפט ומשרד אופטרופוס הכללי, זאת על מנת ליצור רצף בפעילותם של מוסדות המשפט החיוניים בתקופת המעבר מהשלטון הבריטי ועד הקמת מדינת ישראל.

מאז ועד היום בנה ופיתח משרד המשפטים את מערכת המשפט בישראל. למרות שעד היום למדינת ישראל אין חוקה יש למדינת ישראל מערכת משפט חזקה היכולה להשתית משטר על עקרונות חוקתיים מובהקים של חרות וצדק . זאת מתוך ההתחדשות והפיתוח של מערכות המשפט ברוח הימים והתקדמות השנים.

במרוצת השנים נוספו והורחבו יחידות בתוך המשרד כתהליך התקדמות והתייעלות עם הלכי הזמן המשתנים. בין היתר נוספו : רשם העמותות, רשם המתווכים, רשם הפטנטים והמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) . מיום הקמת המשרד ועד היום כיהנו 22 שרים בתפקיד שר המשפטים של מדינת ישראל.

תפקידיו העיקריים של המשרד

• ארגון מערכת בתי המשפט בישראל.
• הכנת נוסח למרבית הצעות החקיקה לכנסת.
• ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדי הממשלה.
• אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית.

שני תחומי פעילות כוללים בהם עוסק המשרד: (1) טיפול בנושאי פרקליטות, חקיקה וייעוץ. על התחום הזה מופקד היועץ המשפטי לממשלה. (2)ניהול רישום ופיקוח על זכויות קנייניות ואחרות. על תחום זה מופקד מנכ"ל המשרד אשר אחראי בפני השר על הנעשה במשרד על כל אגפיו .

תחומי אחריות

במסגרת המשרד קיימות כ- 50 יחידות משנה, הדבר מצביע על תחומי אחריות רבים ומגוונים מאוד. ריבוי יחידות המשנה ומגוון תחומי האחריות נובעים בין היתר מרוחב היריעה בשירות לציבור שניתן לאזרחי המדינה עם השילוב של מתן שירותים לממשלה ולכנסת. עם הזמן התרחבו פעילויות המשרד ונוספו תחומי אחריות כמו למשל :הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות לטכנולוגיה, מידע והגנת הפרטיות ועוד. חלק מהיחידות הכלולות לתוך מסגרתו של משרד המשפטים נאלצות להיכנס בעקבות גורמים שונים, כמו למשל מצב מדיני- ביטחוני, או ביקורת מדינית, דו"ח מבקר המדינה למשל. אחד הגופים שהוכנס בעקבות אילוצים שכאלו היא המחלקה לחקירות שוטרים.

המחלקה לחקירות שוטרים, הידועה בראשי התיבות שלה מח"ש, עוסקת בחקירת האשמות פליליות כנגד אנשי משטרה. המחלקה הוכללה במשרד המשפטים לאחר שהועברה משורות משטרת ישראל בעקבות דו"ח מבקר המדינה בשנת 1992 לבדיקת תפקודה של משטרת ישראל, בדו"ח התגלתה התנהלות לא תקינה בנוגע לחקירות השוטרים מה שהוביל לשינויים המדוברים. מאז ועד היום פועלת מחלקת חקירות שוטרים במשרד המשפטים ובסמכותה לחקור אף את חוקרי שירות הביטחון הכללי על עבירות שביצעו בעת תפקידם. בשנת 2005 התקבלה החלטה לאזרח את המחלקה ולהפוך אותה לגוף כדוגמת משרד מבקר המדינה .

מדינת ישראל נאלצת מאז הקמתה להתמודד עם מגוון איומים, מלחמות,איומי טרור ובשנים האחרונות גם עם הפשע המאורגן. משרד המשפטים אף הוא תופס חלק במלחמה בטרור ובפשע המאורגן והחל משנת 2002 הוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. מטרת הרשות היא להילחם בפשיעה שעושה שימוש ברכוש והון, שמקורו עברייני ופשע, בתוך פעולות הפשיעה והלבנת ההון הרכוש עושים אנשי עולם הפשע מאמצים להעלים ולהסוות את מקורו האמיתי של הרכוש והכסף. הרשות היא גוף מודיעיני בתוך משרד המשפטים .

החלוקה הכללית של תפקידי המשרד והאחריות מתחלקים לפי תחומי הפעילות:

היועץ המשפטי לממשלה

• ייעוץ משפטי לממשלה
• חקיקה וכן חקיקת משנה
• ייעוץ, מחקר והדרכה משפטית
• ניסוח החוק ועריכת רשומות
• היועץ למשפט העברי.

פרקליטות המדינה

מחולקת ללשכה ראשית ומחוזות: ירושלים, דרום, תל אביב (חלוקה נוספת לפלילי ואזרחי וכן פרקליטות מיסוי וכלכלה), מרכז, חיפה וצפון.

רישום, ניהול רכוש ושומה

• רישום והסדר מקרקעין
• רישום פטנטים,מדגמים וסמני מסחר,רישום חברות שותפויות ושמות עסק
• האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי

שירותים מיוחדים

• חנינות
• מועצת רואי החשבון, מועצת שמאי מקרקעין
• חוקרים פרטיים ושירותי שמירה
• רשם מאגרי המידע וכן סיוע משפטי

אמרכלות וכוח אדם

ארגון ותקצוב מיכון והדרכה ביטחון אפסנאות, משק ובינוי ביקורת פנימית,כספים וחשבונאות

סוגיות אקטואליות משמעותיות

הגבלת סמכויות של בית המשפט הגבוה לצדק- בג"ץ

במסגרת ישיבת בית המשפט העליון כבג"ץ הוא דן בעתירות של אזרחים כנגד רשויות המדינה וכן גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה. מאז כניסתו של שר המשפטים הנוכחי, פרופ' דניאל פרידמן החלו מתחים ונערכים שינויים במסגרת משרד המשפטים. בין היתר קיימת מתיחות המסוקרת באופן תמידי על ידי התקשורת בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש.

הוויכוח הציבורי נסב סביב סוגית כוחו ורוחב היריעה הנתונה לבית המשפט העליון לפסול חקיקה. הדיונים החלו כבר בנובמבר 2007 בעת שנעשה ניסיון לחוקק את חוק השפיטה לפיו יוכל בית המשפט העליון לפסול חקיקה של הכנסת, תחת ישיבה בהרכב מורחב של 9 שופטים, באם אותה חקיקה אינה חוקתית, או שמא פוגעת בזכויות יסוד של האדם או העיסוק . כמו כן שר המשפטים מנסה ליישם רפורמות שאמורות להגביל את האקטיביזם השיפוטי שבו נוהג בית המשפט העליון. לפי רעיון האקטיביזם השיפוטי כל נושא הוא שפיט. בית המשפט הגבוה לצדק יכול לדון כמעט בכל עניין המובא בפניו. לדעתו של שר המשפטים הנוכחי הדבר פוגע בבתי המשפט וגורם לירידת ערכו של בית המשפט בעיני הציבור נובעת מתוך כך שהציבור העומד בפני בית המשפט אינו רואה בהם רק שופטים אובייקטיבים אלא אנשים בעלי דעות קדומות, זאת כאשר אדם העומד לדין בפני אותם שופטים מודע לשיפוט ודעותיהם מתוך החלטות שניתנו בבג"ץ.

מהלכים אלו של שר המשפטים עוררו תגובות נזעמות של שופטי בית המשפט העליון בדימוס כמו השופט חשין ונשיא בית המשפט העליון השופט בדימוס אהרון ברק.

היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה יושב כאמור בתוך המסגרת של משרד המשפטים אך זוכה למעמד שונה בין מגוון היחידות הכלולות בתוך המשרד בכך שיש לו עצמאות ואי תלות במשרד המשפטים. כיום היועץ המשפטי לממשלה מחזיק בשני כובעים בו זמנית האחד –היועץ המשפטי עומד בראש התביעה הכללית ותחתיו עומד פרקליט המדינה, השני- היועץ המשפטי לממשלה הוא בעל הסמכות לקבוע בכל הנוגע להגשת כתבי אישום וסגירת תיקים . על פי הצעת חוק שהגיש שר המשפטים הומלץ כי תפקידו של היועץ המשפטי יפוצל: תפקידיו של היועץ בתחום המשפטי הפלילי יועברו לתובע הכללי ובנוסף הממשלה תוכל להחליט שהיא איננה מקבלת את המלצותיו של היועץ בנוגע לפרשנות החוק. הממשלה היא זו שתמנה את היועץ המשפטי ואת התובע ותוכל לפטרם, סמכויות שכיום מצויות בידי ועדת איתור הראשות שופט עליון. התומכים רואים במצב הנוכחי בעיה מכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה מייעץ לממשלה ועלול להיווצר מצב בו יקבל תמיכה מצד גורמים בממשלה שלהם תיקים הנמצאים בידי היועץ . לדברי המתנגדים ובראשם היועץ המשפטי לממשלה יש בפיצול האמור משום החלשת כוחו של המוסד לשני גופים חלשים יותר שיהיו למעשה כפופים לשר המשפטים ומשרדו, דבר שהוא שונה מאוד מהמצב כיום.

שרי המשפטים לדורותיהם

לקריאה נוספת

• יצחק גל-נור ומנחם הופנונג, "משטר מדינת ישראל:ספר המקורות" (ירושלים: 1993).
• משרד המשפטים, "משרד המשפטים בשנת ה-40 למדינת ישראל סקירה ומידע לציבור" (ירושלים: 1988)

קישורים חיצוניים

• כל השרים במשרד המשפטים באתר הכנסת
• האתר של משרד המשפטים

משרדי ממשלת ישראל

משרד ראש הממשלה · משרד האוצר · משרד הביטחון · המשרד לביטחון הפנים · משרד הבינוי והשיכון · משרד הבריאות · המשרד להגנת הסביבה · משרד החוץ · משרד החינוך, התרבות והספורט · משרד החקלאות ופיתוח הכפר · משרד המדע, התרבות והספורט · משרד המשפטים · משרד הפנים · המשרד לענייני גמלאים · המשרד לפיתוח הנגב והגליל · המשרד לקליטת עלייה · המשרד לתפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות · משרד הרווחה והשירותים החברתיים · משרד התחבורה · משרד התיירות · משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה · משרד התקשורת · משרד התשתיות הלאומיות · המשרד לשירותי דת משרדים לשעבר: משרד הפיתוח · משרד ההסברה · משרד הקיצוב והאספקה · משרד הכלכלה והתכנון · משרד לשיתוף פעולה אזורי · משרד העבודה · משרד העבודה והרווחה · המשרד לענייני ירושלים · המשרד לנושאים אסטרטגיים