שלמה גורן

Article on other languages:

del.icio.us del.icio.us
Digg Digg
Furl Furl
Reddit Reddit
Rojo Rojo
Add to OnlyWire
שלמה גורן
תאריך לידה 3 בפברואר 1918 (כ"א בשבט ה'תרע"ח)
תאריך פטירה 29 באוקטובר 1994 (כ"ד במרחשוון ה'תשנ"ה)
השתייכות ציונות דתית
נושאים בהם עסק אמונה, גאולה, עם ישראל, אגדה, תלמוד ירושלמי, הלכה, מדינה ביהדות, קבלה, פילוסופיה יהודית
רבותיו הרב משה מרדכי אפשטיין,הראי"ה קוק, הרב איסר זלמן מלצר, הרב דוד כהן ("נזיר")
תלמידיו הרב צבי ישראל טאו, הרב שאר ישוב כהן
שלמה גורן
השתייכות

ההגנה ההגנה
צה"ל צבא הגנה לישראל

דרגה

אלוף

תפקידים צבאיים

לוחם בהגנה, הרב הצבאי הראשי

מלחמות וקרבות

המרד הערבי הגדול, מלחמת העצמאות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים

תפקידים אזרחיים

הרב הראשי של תל אביב, הרב הראשי לישראל, ראש ישיבת האידרא

הרב שלמה גורן (במקור גורונצ'יק) (3 בפברואר 1918, כ"א בשבט ה'תרע"ח - 29 באוקטובר 1994, כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה), הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד שנת 1968, לאחר מכן הרב הראשי של תל אביב יפו ולאחר מכן הרב הראשי לישראל, בשנים 1972-1983.

תוכן עניינים

תולדות חייו

הרב גורן נולד ב בעיר זמברוב שבפולין בשנת 1918, ועלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1925. בתחילה התגורר בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי.

לאחר מכן עברה משפחתו לירושלים, והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כעילוי. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון בירושלים - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 נסמך לרבנות ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על משנה תורה לרמב"ם הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי התלמוד הבבלי והירושלמי השייכים למשניות של מסכת מקוואות (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת הלכתית שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת 1961 אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי.

נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב דוד כהן (הרב הנזיר), שהיה משלושת תלמידיו המובהקים של הראי"ה קוק.

בשנים 1940-1944 למד באוניברסיטה העברית.

תקופת שירותו הצבאי

בשנת 1936, עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיה באזור ירושלים.

כאשר הוקם צה"ל בשנת 1948, הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. במסגרת תפקידו, ערך את הסידור של צה"ל וקבע את נוסח צה"ל האחיד.

בהיותו הרב הצבאי הראשי ניתכו על הרב גורן קיתונות של בוז מרבנים ליטאים, שהתנגדו למדינה ולשירות הצבאי, מחד, ומאינטלקטואלים, אשר חפצו בהפרדת הדת מהמדינה וטענו כנגדו על שהוא מייחס קדושה דתית לצבא ולמדינה, מאידך.

כרב הראשי לצה"ל הראשון, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית ובין השאר, ידועים פעולותיו בנושאי הוצאת הסידור האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית.

הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו לכותל המערבי במלחמת ששת הימים, שם אמר את ברכת שהחיינו, אל מלא רחמים והלל בברכה. לאחר מכן תקע בשופר לציון כניסת צה"ל אל העיר העתיקה (תמונתו זו זכורה במיוחד).

באותה תקופה עלה הרב בחשאי לכיפת הסלע שבהר הבית, המזוהה עם מקום קודש הקודשים, וצולם כשספר תורה בידו האחת ושופר בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כהר סיני כשספר תורה בידו.

הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת 1970, ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון.

תקופת היותו הרב הראשי לישראל

בשנת 1968 נבחר לרב הראשי של תל אביב אך רק בשנת 1970, כאשר השתחרר מצה"ל, החל לשמש בתפקיד זה בפועל. בשנת 1972 נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב איסר יהודה אונטרמן. הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת 1983. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של הרבנות הראשית. פסק דין מפורסם של הרב גורן עסק בעניינם של אח ואחות, חנוך ומרים לנגר, שהוכרזו כממזרים, כיוון שאמם התחתנה בלא להתגרש מבעלה הראשון. פסק הדין המקיף מצא דרך להתיר להם לבוא בקהל ישראל על ידי קביעה כי עדי הגיור של הבעל הראשון לא היו כשרים. פסק זה הביא לשיאו את הקרע בין הרב גורן לבין החוגים החרדיים, לאחר שרבנים חרדיים רבים הכריזו כי "פסקיו והוראותיו בטלים". בעקבות זאת יצא הרב צבי יהודה קוק להגנתו במאמר שפרסם בהצופה.

פעילותו הממושכת של הרב גורן להתרת עגונות, זכתה לתהודה ציבורית רחבה, ובמיוחד בהתרת עגונות חללי הצוללת דקר והמשחתת אילת שטובעה מול חופי מצרים. היתר העגונות הראשון שלו כרב צבאי ראשי היה ההיתר שנתן לעגונות חללי מלחמת השחרור, כאשר הבסיס העיקרי לדיונו היה הקרב בכפר עציון [1].

הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת ה'תשמ"ג כאשר הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא החליפו. לאחר שפרש הקים סמוך לכותל המערבי בירושלים את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד בראשה עד לפטירתו.

הרב גורן הביע דעות ניציות תקיפות בעניינים מדיניים. בעת פולמוס החתימה על הסכמי אוסלו כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה.

הרב נפטר בת"א בליל שבת פרשת חיי שרה התשנ"ה, לויתו יצאה מסנהדריה, והוא נטמן בהר הזיתים. הרבנית צפיה הלכה לעולמה בכ"ה באייר תשס"ח ערב שבת פרשת במדבר. הלוייתה יצאה מתל אביב לבית ההלוויות שמגר בירושלים ונטמנה בהר הזיתים בת 82 במותה.

מספריו

  • נזר הקדש: חידושים על רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין, ירושלים תרצ"ה.
  • שערי טהרה: תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית ירושלים ת"ש.
  • משיב מלחמה: שאלות ותשבות בענייני צבא, מלחמה וביטחון
  • קובץ פסקי הלכות צבא, בהוצאת הרבנות הצבאית, תשי"ט
  • תורת המועדים: מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, תשכ"ד
  • פסק הדין בעניין האח והאחות, בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, תשל"ג
  • תורת השבת והמועד, בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, תשמ"ב
  • תורת המקרא: דרשות על פרשת השבוע, בעריכת הרב מיכה הלוי, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו
  • ספר משנת המדינה: מחקר הלכתי היסטורי בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו
  • תורת הפילוסופיה: לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ח
  • תורת הרפואה: מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשס"א
  • תרומת הגורן: שאלות ותשובות אורח חיים א", תשס"ה

לקריאה נוספת

  • גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית (עמ' 461), הוצאת הקיבוץ הארצי, תשכ"ה.

בקולנוע

הקודם:
איסר יהודה אונטרמן
הרב הראשי האשכנזי הבא:
אברהם אלקנה כהנא שפירא
הקודם:
-
הרב הצבאי הראשי הבא:
הרב מרדכי פירון


קישורים חיצוניים

This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.