רחובות:

רחובות

מחוז

המרכז

תאריך ייסוד

1890

נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2008:

- אוכלוסייה

107,300 תושבים

- גידול אוכלוסייה

‎2.1%‏ לשנה

- צפיפות אוכלוסייה

4,657 תושבים לקמ"ר

תחום שיפוט

23,041 דונם

ראש העירייה

יהושע פורר

רחובות

דירוג חברתי-כלכלי

גבוה-בינוני (7 מתוך 10)

אוכלוסייה לפי גילאים

גילאי 0 - 4

9.2%

גילאי 5 - 9

7.8%

גילאי 10 - 14

7.3%

גילאי 15 - 19

7.1%

גילאי 20 - 29

15.4%

גילאי 30 - 44

19.0%

גילאי 45 - 59

17.4%

גילאי 60 - 64

4.3%

65 ומעלה

12.4%

(לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2006)

חינוך
סה"כ בתי ספר	52
– יסודיים	30
– על-יסודיים	27
תלמידים	19,240
– יסודיים	9,709
– על-יסודיים	9,531
מספר כיתות	690
ממוצע תלמידים לכיתה	28
(לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2006)

http://www.rehovot.muni.il

[]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ליוני 2008, יש ברחובות 107,300 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏. רוב תושבי רחובות הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,046 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006, העיר מדורגת גבוה-בינוני (7 מתוך 10) בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ו (2005/2006) היה 56.6%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005 היה 6,980 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח).

למעלה מ-20% מתושבי העיר הם עולים (רובם ממדינות חבר העמים, אתיופיה ותימן). הקהילה האתיופית מרוכזת ברובה בשכונות קריית משה ואושיות, בה נמצא גם מרכז קליטה שבו שוכנו העולים החדשים מתימן ואתיופיה.

היסטוריה

העלייה לקרקע התבצעה ב-1 באוגוסט 1890 (ט"ו באב ה'תר"ן) על כ-10,000 דונם של אדמות שנקנו מבעוד מועד מבני היישוב הערבי "ח'ירבת דוראן" ששכן במקום.

בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו ליקב ראשון לציון הסמוך. בשנת 1904 ניטעו במקום הפרדסים הראשונים אשר נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים".

בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן עוד באי שיירות מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וצעדה. העולים נקלטו מהר בגלל יכולתם לעבוד עבודה חקלאית ואף הקימו בעיר שלוש שכונות: "שכונת התימנים", "שעריים" ו"כפר מרמורק".

ענף פרי ההדר התפתח בעיר, בייחוד לאחר הקמת תחנת רכבת בעיר בשנת 1920. בקרבת התחנה נבנו מספר בתי אריזה לפירות הדר מהם נשלחה הסחורה ברכבת לשאר חלקי הארץ, ולנמל יפו ומשם לייצוא לאירופה.

רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950 כאשר היו בה מעל 18,000 תושבים.

מפעלים ומוסדות ברחובות

ברחובות שוכנים שני מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר עיקריים: מכון ויצמן למדע שהוקם בשנת 1934 וצבר מוניטין בקרב האקדמיה העולמית, והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית אשר הוקמה כתחנת מחקר נסיונית בשנת 1932. בשנות התשעים נעשה גם נסיון, אשר לא האריך ימים, למקם בה פקולטה קטנה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית. כיום פועלות בעיר מספר מכללות: המכללה העירונית לחינוך מבוגרים, מכללת אורט רחובות[1], מכללת רחובות [2], המרכז האקדמי פרס[3] וכן המכללה הדתית למורים מורשת יעקב [4].

בעיר מפעלי תעשייה אחדים, שהבולט בהם הוא מחלבת תנובה. כמו כן, בעשור האחרון התפתח בסמוך לרחובות פארק תעשיות עתירות ידע, הוא "פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין" (פארק המדע - תעשיות מדע רחובות). בפארק המדע ניתן למצוא כמה מהחברות המובילות ביותר בתעשיית ההיי-טק הישראלית . הפארק צמוד לגדר הצפונית של מכון ויצמן למדע, ואכן חברות כימיה וביו-טכנולוגיה רבות קוטפות פירותיהם של מחקרים הנערכים שם.

פארק תעשיית היי-טק נוסף שהולך ומתפתח ברחובות ממוקם בסמוך למחלבת תנובה ולתחנת כיבוי האש של העיר. פארק זה מאופיין בעיקר בחברות סטארט-אפ בתחום הביולוגיה.

אתרים בעיר

גן המגינים

במרכז העיר נמצא גן הנצחה לנופלים במלחמות ישראל. בצידי הגן חקוקים באבן שמות הנופלים, ועליהם משקיפה אנדרטת הזיכרון. סלע בשמאל האנדרטה מסמל את הנוער הישראלי העומד איתן כסלע אל מול אויב מתפרץ. בימין האנדרטה תבליט של לוחם התומך ברעהו הנופל. מתחת לסלע חקוק: "כך הלכו גיבורים".

מימין לאנדרטה יש פינת זיכרון לטייס חיל האוויר חיים הולצמן. ב-28 במאי 1969 הוא המריא מבסיס קרוב ובמטוסו פרצה שריפה. הוא יכל למלט עצמו אבל אז היה המטוס נופל בשטח בנוי וגורם לאבידות רבות. הוא נשאר במטוס, היטה אותו כדי שיתרסק מחוץ לעיר ונספה. האנדרטה בנויה ממטוס מיסטר מיושן ולידו שלט הנצחה.

בסמוך לגן המגינים שוכן בית יד לבנים והספרייה העירונית המרכזית על שם מאירהוף.

בית יוספזון

רח' יעקב 20 , בית זה היה בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות (בחזית הבית - שלט המציין זאת). הבניין הוא אב-טיפוס לבתים הראשונים במושבה מבחינת סגנון הבנייה, חומרי הבנייה, והחומה המקיפה אותו (נראית יותר טוב מחצר בית מס' 18). אבן הפינה לבית הונחה בט"ו באב, חג הכרמים, תר"ן (1890). בי"ט בכסלו תרנ"א נערכה בבית יוספזון האסיפה כללית הראשונה של המושבה ונבחר הוועד הראשון.

בית דונדיקוב

הבית השלישי שנבנה במושבה בפסגתו של תל דוראן, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות. על גבעת דוראן ניצב הפעמון של המושבה, שבישר על תחילת העבודה בפרדסים ועל סיומה, ואף על חתונה, שריפה או קריאה לאסיפת תושבים. הבית ידוע גם כבית הסופר משה סמילנסקי, שעבר לגור בו לאחר שנשא לאשה את בת המשפחה אסתר. הבניין שוחזר ומשמש כגלריה לתערוכות מתחלפות.

בית העם

נבנה ב-1912 ושימש כמרכז החיים התרבותיים של המושבה בסגנון אקלקטי אופייני המזכיר טירה עתיקה ומשלב אלמנטים מחומת ירושלים. במלאות 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים.

בית הכנסת הגדול "אוהל שרה"

בית הכנסת הראשון נבנה בשנת תרס"ד‬ ובהמשך שופץ והורחב והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה. נבנה בתרומת בני הזוג ברוידא מוורשה שתרמו גם ארון קודש מפואר. על קירותיו לוחות שיש המנציחים את מייסדיו ורבים מראשוני המושבה. בבית הכנסת מתקיימות שלוש תפילות ביום. אחת לחודש, בדרך כלל בשבת מברכין, מתארחים בו חזנים ידועים, העורכים את תפילות אותה שבת. תפילות אלה מושכות למקום חובבי חזנות רבים. כל התפילות בבית הכנסת הן בנוסח אשכנז, בו התפללו מיסדי המושבה.

בית זקס [מנוחה ונחלה 54]

‬הבית, שנבנה ב-1908 על ידי אפרים זקס, שעלה מארה“ב, נחשב למפואר ולגדול ביותר במושבה. נערכו בו קבלות פנים לאורחים החשובים שהגיעו למושבה.

בית ברוידא [מנוחה ונחלה 56]

‬ הוקם ב-1908 על ידי יעקב ברוידא, ראש אגודת "מנוחה ונחלה‭,"‬ והיה מן המפוארים בבתי המושבה. המשוררת רחל, שהתגוררה ברחובות זמן קצר לאחר עלייתה ארצה, גרה בו יחד עם אחיותיה, ועל כן נקרא הבית "מגדל שלוש האחיות‭."‬

בית זלצר [מנוחה ונחלה 43]

בית הדירות הראשון ברחובות נבנה בשנת 1935 בסגנון באוהאוס.

בית סלוצקין [מנוחה ונחלה 58]

הבית היפה, המשמש כיום כבניין ההנהלה של בית הספר התיכון דה שליט, נבנה בשנת 1910 על ידי יהודי מאוסטרליה. בימי מלחמת העולם הראשונה הוא שימש קצין טורקי ולאחר הכיבוש הבריטי עבר לגור בו מפקד הפרשים האוסטרלים והניו-זילנדים.

אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב

האתר משחזר את מפעל הפרדסנות העברית בארץ-ישראל וברחובות בפרט. כאן נטע זלמן מינקוב, בן לאחת המשפחות הראשונות ברחובות, את הפרדס הראשון של העיר. המקום שוקם ושוחזר על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית רחובות, בעזרת מימון של משפחת מינקוב ותורמים נוספים. בפרדס המשוחזר נוכל למצוא בין השאר, חצר מוקפת חומה ובתוכה בית הפרדסן, בית אריזה משוחזר, באר ובריכת אגירה, טרזינות על מסילתן ותעלות השקיה. כחלק מתהליך השחזור ניטעו זנים של עצי ההדר שגידלו בעבר ומגדלים בימינו בישראל. המוזיאון מציע שפע פעילויות ותכניות חינוכיות למבקרים.

מוזיאון מכון איילון

מכון איילון מספר את סיפורה של גבעת הקיבוצים והמפעל לייצור כדורים לתת המקלע עבור נשקם של לוחמי תש"ח, אשר פעל במחתרת, עם מנגנוני הסוואה. במקום חזיון אור קולי והפעלה לילדים ובני נוער.

שכונות

ראשי העיר

רבנים

מוסדות תורניים

בעיר ישנם מספר מוסדות תורה המשתייכים לזרמים דתיים שונים. ישיבת הדרום היא ישיבה תיכונית ותיקה. בקמפוס שלה נמצאת ישיבת ההסדר מורשת יעקב, המשלבת לימודי הוראה בלימוד תורה ישיבתי. ברחוב בנימין שוכנת ישיבת "מאור התלמוד" הליטאית, הנחשבת לאחת הטובות מסוגה. לא הרחק ממנה פועלת ישיבת "הליכות חיים" המיועדת לחוזרים בתשובה. ישיבה ליטאית נוספת הוקמה בשנים האחרונות בשיכון מזרחי. בקרית קרטשניף נמצאת ישיבת "שער אליעזר" החסידית, המסונפת לחצר. מלבד אלה ישנם בעיר כמה כוללים, ישיבות קטנות ומספר רב יחסית של בתי מדרש.