עישון

Article on other languages:

del.icio.us del.icio.us
Digg Digg
Furl Furl
Reddit Reddit
Rojo Rojo
Add to OnlyWire
ערך זה עוסק בשאיפה של עשן לדרכי הנשימה. אם התכוונתם לטכניקת הכנת מזון, ראו עישון מזון.
סיגריות

עישון היא שאיפה עמוקה של עשן לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה, סיגר, מקטרת, נרגילה מאדה צ'ילום או באנג. החומר העיקרי המשמש לעישון הוא טבק, אך עישון הוא גם אחת מדרכי הצריכה של סמים, כגון קנאביס. המשמעות הנפוצה של המושג "עישון" היא עישון טבק, ובה עוסק ערך זה. על עישון חומרים אחרים ראו בערכים העוסקים בחומרים אלה.

תוכן עניינים

היסטוריה של העישון

עישון הטבק החל כמעין טקס מסורתי על ידי האינדיאנים בצפון אמריקה, שם מקורו של הטבק. כבר צוותו של כריסטופר קולומבוס למד את טכניקת העישון אותה הביא עימו בשובו לספרד, משם התפשט הנוהג לאירופה ולשאר העולם.

השפעות בריאותיות של העישון

עמוד ראשי
 ערך מורחב – השפעות בריאותיות של עישון טבק

העישון ידוע כגורם למחלות שונות:

מליוני אנשים בעולם מתים כל שנה מנזקי העישון.

עישון פסיבי

המושגים "עישון פסיבי", "עישון כפוי" או "עישון מיד שנייה" (Second hand smoking) מתייחסים לאנשים הנמצאים במחיצת אנשים מעשנים, וכתוצאה מכך שואפים אל ריאותיהם עשן סיגריות. מחקרים שנעשו בעולם מאשרים שמלבד חוסר הנוחות שעשוי להיגרם למעשן פסיבי, הוא נחשף גם לסיכונים בריאותיים בדומה למעשן ה"אקטיבי".

ישנם מחקרים רבים הטוענים כי עישון פסיבי עלול להגביר את הסיכון למחלת לב כללית בכ-30%, להגביר את חמצון ה-LDL, להגביר את היספחותם של תאי טסיות הדם אל דפנות כלי הדם להגברת הטרשת, ולעקה-חמצונית המזיקה לשכבת האנדותל של העורקים. הדו"ח הכוללני של המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית, שפורסם עוד בשנת 1999, קבע שמדי שנה מתים במדינה זו 53,000 מעשנים פסיביים מסרטן הריאה וסוגי סרטן נוספים וכן ממחלות ריאה כנפחת ואחרות. מספר זה מהווה כ-15% מהתמותה כתוצאה מעישון בארצות הברית.

יחד עם זאת מחקרים אחרים, ובהם מחקר מקיף[1] שנעשה בבית הספר לבריאות הציבור בקליפורניה לא מצאו קשר ישיר בין מחלות הקשורות לעישון לבין עישון פסיבי.

חקיקה להגבלת העישון

הסכנות הבריאותיות שבעישון הביאו, בחצי השני של המאה העשרים, לחקיקה, במדינות רבות, המטילה מגבלות שונות על העישון:

  • איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים.
  • חיוב לתת אזהרה על כל קופסת סיגריות, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון.
  • חיוב לתת אזהרה בדבר נזקי העישון על כל פרסומת לסיגריות, או איסור מוחלט של פרסומת כזו.
  • איסור על העישון במקומות ציבוריים, או הגבלתו לפינות שהוקצו במיוחד למטרה זו.

החקיקה בישראל

חפיסות סיגריות, ועליהן שלל אזהרות מפני נזקי העישון
אזור עישון - פינה נפרדת למעשנים

בישראל נחקק בשנת 1983 חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים. החוק נועד למנוע עישון כפוי במקומות ציבוריים כמסעדות, בתי קפה, פאבים, קניונים, בתי חולים, מרפאות, מקומות עבודה, בתי ספר, תחבורה ציבורית ועוד. בחלק ממקומות אלו ניתן לעשן אך ורק וחדר נפרד לחלוטין, בתנאי שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום. לאחר שנים רבות בהם החוק לא נאכף, קבע בית המשפט בתביעה של הדס סלע כנגד מסעדת "אגאדיר" כי "דווקא אי הנעימות בשילוב עם האינטרס הציבורי האמור, יוצרים שיקול של מדיניות להחמיר בפסיקת פיצוים במקרים שבהם מוכחת ההפרה, כדי ליצור תמריץ מוגבר לבעלי העסקים הרלוונטיים להקפיד על החוק חרף העכבות שתוארו". זאת לאחר שבית המשפט נתן דעתו בנושא בערעור של אירית שמש כנגד מסעדת "פוקצ'טה" על כך שהיא לא אוכפת את החוק. בית המשפט העליון קבע כי "אכן, הרשויות צריך שיעשו מלאכתן כפי שהטיל עליהן המחוקק בפיקוח ובאכיפה. ואולם, כבדותה ואיטיותה של פעולת הרשויות מצדיקה לפתוח פתח ל-"אכיפה אזרחית". כך שהאזרח האכפתי המבקש לשמור על בריאותו ובריאות הציבור יוכל להשפיע אף הוא לתקנת הרבים".

ביולי 2007 תוקן החוק והוכנסו בו מספר שינויים:

1. השינוי מופיע כבר בשמו של החוק. החוק ייקרא "החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון". אין מדובר בשינוי סמנטי גרידא בשמו של החוק. שמו של החוק הוא סממן המראה למי שעליו חל החוק ולבית המשפט הנדרש לפסוק לפי החוק, מהי תכלית החוק ואיזו מטרה שם מולו המחוקק כשחוקק אותו.
2. סממן חשוב נוסף מופיע בהוספת סעיף 1א – סעיף המטרה:
"1א. מטרתו של חוק זה למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות".
3. החוק החדש קובע מה נדרש ממחזיק של מקום ציבורי לעשות:
"חובות המחזיק של מקום ציבורי
א.
(א) המחזיק של מקום ציבורי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו-(ב) בתחום המקום הציבורי שבהחזקתו.
(ב) יראו את המחזיק של מקום ציבורי כמי שמילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי עשה את כל אלה:
(1) פנה לאדם המעשן או המחזיק סיגריה, סיגרלה, נרגילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים במקום ציבורי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לחדול מהמעשה האסור או נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח מניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו-(ב).
(2) התלונן, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, בפני המפקח כמשמעותו בסעיף 7, על הפרת הוראות סעיף 1(א) או (ב), או עשה מאמץ סביר לעשות כן, אם על אף פעולתו כאמור בפסקה (1), נמשכה הפרת הוראה מההוראות האמורות."

יצוין כי בית המשפט כבר התייחס בפסיקה שניתנה ל-"אמצעים סבירים" שעל בעל עסק לבצע כדי שייראה כמי שעשה את כל שביכולתו לאכוף את החוק. בפס"ד אופיר נ' רוזטי נקבע כי המחזיק במקום ציבורי חייב לעשות כל מעשה סביר כדי להימנע בכך שיתקיים עישון כפוי במקום, לרבות דברים העלולים לגרום לו אי נעימות ואף נזק כלכלי.

4. התיקון לחוק מרחיב את רשימת המקומות הציבוריים שהעישון אסור בהם על פי סעיף 11 לתוספת לחוק. בעוד שהנוסח הקודם אסר על עישון ב-"כל בית אוכל", התיקון לחוק מוסיף כי חל איסור לעשן, בנוסף לכל בית אוכל, גם ב-"בית משקה, מועדון, דיסקוטק או מקום אחר שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות", ובכך מבהיר באופן שלא משתמע לשתי פנים כי העישון אסור בכל מקום המוגשים בו אוכל או שתייה.
5. לחוק מתווסף האיסור על הצבת מאפרות במקום ציבורי. בית המשפט כבר קבע בעבר כי פעולה זו משדרת מסר הפוך מהנדרש ולכן היא אסורה, ובתיקון לחוק מביע המחוקק את הסכמתו לקביעה.
6. הקנסות שיוטלו על הפרת החוק יגדלו באופן משמעותי מהקיים בחוק כיום. הסכומים הסופיים עדיין לא נקבעו ויפורסמו באתר ברגע שייקבעו על ידי משרד המשפטים.

חוק נוסף בנושא הוא חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, תשמ"ג-1983, מכיל הגבלות אחדות:

    • איסור על "פרסומת בשבח העישון כשלעצמו".
    • איסור על פרסומת למוצרי טבק במרבית אמצעי התקשורת. במקרים שבהם מותר פרסום, יש לתת בו אזהרה בדבר נזקי העישון.
    • איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים, ודרישה להציב, בעסק המוכר סיגריות, שלט בולט המדווח על איסור זה.
    • חיוב לתת אזהרה על כל חפיסה של מוצרי טבק, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון. בצו שהוצא מכוח החוק נקבעו 13 נוסחים של אזהרות, החל מ"מחקרים רפואיים קובעים כי עשן הסיגריות פוגע בבריאות ילדיך" וכלה ב"מחקרים רפואיים קובעים כי 75% מהתקפי הלב עד גיל 45 הם בקרב מעשנים". מדי חודשיים יש להחליף את האזהרה המוצגת על הקופסאות, כך שמי מעשן באופן קבוע יחשף בהדרגה לכל האזהרות.

עישון טבק וסרטים

פרופ' בן עמי סלע מביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א ובית החולים שיבא בתל השומר מצטט מחקר ולפיו מאז שנת 1990 ועד 2002 הוכפלו למעשה סצנות העישון בסרטים המיוצרים בארצות הברית, ונפח העישון בסרטים חזר לימי הזוהר שלו משנות ה-50, בטרם החלו להתברר הנזקים הבריאותיים שמחולל עישון[2]. הברית בין תעשיות הטבק והסרטים, קיימת למעשה משנות ה-30. חברות הטבק נהגו לתגמל משך שנים חברות סרטים וכוכבים: פיליפ מוריס שילמה 350 אלף דולר עבור הכנסת סצנה אחת בסרט "רישיון להרוג" בסדרת ג'יימס בונד, בה מעשן כוכב הסרט טימותי דלטון סיגריה מתוצרתה. סילבסטר סטלון קיבל 500 אלף דולר מחברת בראון וויליאמסון כדי שיעשן סיגריות מתוצרתה בחמישה מסרטיו. מחקר אחר אותו מצטט סלע באותו מאמר, הראה קשר ישיר בין צפיה בסרטים הכוללים סצנות עישון לבין התחלת העישון אצל בני נוער.

סיגריה אלקטרונית

חברות מסוימות מייצרות סיגריות אלקטרוניות - אביזר היוצר תרסיס המכיל ניקוטין לשאיפת המשתמש, ללא בעירה, וצורתו כשל סיגריה. שימוש באביזר כזה אינו נחשב לעישון על פי החוק בישראל. חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983, אוסר על מניעת יצירת עשן במקומות ציבוריים וכן על החזקת מוצר טבק במקום ציבורי או "כלי לעישונו כשהם דלוקים". שימוש בסיגריות אלקטרוניות - אשר אינן יוצרות עשן ואינן משמשות לבעירת טבק - אינו עומד בסתירה להוראות החוק.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אזהרה: משרד הבריאות הישראלי וה-FDA האמריקאי קובעים כי העישון גורם למחלות חמורות.


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F

This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.