מאזן

מאזן הוא דו"ח המתאר בצורה חשבונאית את מצבו של העסק ליום מסוים. הוא מהווה למעשה "תצלום" של נכסי והתחיבויות החברה לאותו רגע. בדרך כלל נערך מאזן בסוף כל שנת כספים ובחברות ציבוריות גם מדי סוף רבעון. מפורטים בו: ערך הרכוש והנכסים של העסק, וכנגדם ערך ההתחייבויות וההון העצמי שלו. הון עצמי הוא ההפרש בין ערך הנכסים לערך ההתחייבויות, והוא מייצג את חלקם של בעלי הפירמה בנכסיה. על פי רוב עורכים מאזן לחברות בע"מ, וחשיבותו רבה בעיקר למשתמשים החיצוניים, כלומר אלו העושים בו שימוש כדי לקבל החלטות כלכליות (כגון השקעה בפירמה). מאזן של חברה בע"מ נערך ונחתם בידי רואה חשבון על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים שנקבעו בתקנים חשבונאיים, גילויי דעת, חוקים ותקנות וכן על פי נהלים מקובלים. לאחר עריכת הדוח נערכת ביקורת על ידי רואה חשבון שהוא מבקר חיצוני לפירמה, ועליו לבדוק כי הדוחות נערכו בהתאם לעקרונות החשבונאים המקובלים ולחוות את דעתו על מידת התאמתם לכללים אלו. הביקורת החיצונית נועדה לאפשר לקוראי הדוחות הכספיים לדעת עד כמה המידע המופיע בהם הוא אמין, אובייקטיבי, ומתאים לעקרונות החשבונאים המקובלים, כך שיוכלו להסתמך עליו בבואם לקבל החלטות כלכליות.

מבנה המאזן

המאזן מספק מידע על הרכוש וההתחייבויות. המידע מוגש בצורה תמציתית, אך נספחים אליו באורים ופירוטים שונים לכל סעיף. בדרך כלל מציגים עורכי הדוח "מספרי השוואה" - טורים נילווים ובהם השוואה של כל סעיף עם מקבילו במאזן הקודם.

המאזן כולל שני טורים. בטור הימני מופיעים נכסי החברה, כשראשון מופיע הרכוש השוטף, אחריו ההשקעות לטווח ארוך ולבסוף הרכוש הקבוע. בין סעיפי הרכוש השוטף הנפוצים ניתן למצוא את יתרת המזומנים שברשות החברה, פקדונות בבנק, מלאי המוצרים וחומרי הגלם, הציוד וכן חובותיהם של לקוחות וחייבים אחרים, שנחשבים גם הם לנכס.

בטור השמאלי מופיעים פרטי ההתחייבויות של העסק והונו העצמי. בדומה לנכסים, ההתחייבויות מסודרות גם הן מהטווח הקצר לארוך: ראשית ההתחייבויות השוטפות, שביניהן ניתן למצוא אשראי בנקאי לטווח קצר, אשראי מספקים ונותני שרותים, הלוואות קצרות טווח מגורמים אחרים וכן המחאות שנתן העסק; ולאחר מכן מפורטות ההלוואות לטווח ארוך. לאחר ההתחייבויות מפורט הונו העצמי של העסק. סיכום טור ההתחייבויות וההון זהה תמיד לסיכום טור הנכסים.

המאזן מפורסם בדרך כלל כחלק מקבוצת דו"חות תקופתית (נהוג לכנותם בשם כללי- הדוחות הכספיים) הכוללת גם דו"ח רווח והפסד, דו"ח על השינויים בהון העצמי, דו"ח תזרים מזומנים. לדוחות הכספיים מצורפים חוות דעתו של רואה החשבון ודו"ח הדירקטוריון.

תקופת מאזן

מאזן מוגש לבעלי המניות של החברה או לבעלי הפירמה בתקופות קבועות בכל שנה. החשוב ביותר הוא זה המוגש בסוף שנה תקציבית: ב-31 בדצמבר. המאזן השנתי מוגש גם לשלטונות המס והוא חלק מהבסיס לביקורת של רשות המסים על דיווחי הפירמה, ואולם חשוב לציין כי העקרונות החשבונאיים המקובלים על פיהם נערך המאזן אינם זהים לעקרונות על פיהם נקבעת ההכנסה החייבת במס. חשוב להעיר כי התאריך של סוף דצמבר הוא הנוהג בארץ ישראל; בארצות הברית לדוגמה , ניתן למצוא חברות שמפרסמות דוחות המתחילים בתאריכים שונים, וכל תאריך לתחילת שנת כספים הינו חוקי.

חברות ציבוריות נדרשות להגיש גם מאזנים רבעוניים (בכל שלושה חודשים). הכלים הממוחשבים המצויים היום כמעט בכל בית עסק, מביאים גם חברות פרטיות להכין מאזן מידי תקופה מסוימת גם במהלך השנה. בכל מקרה, הדוחות השנתיים, ובכללם המאזן, מחויבים בביקורת יסודית על ידי מבקר חיצוני שהוא רואה חשבון מוסמך. הדוחות הרבעוניים לעומתם מחויבים רק בסקירה על ידי רואה חשבון, כך שייתכן שיהיו פחות מדויקים מהדוח השנתי.

חשיבות המאזן

כאמור, המאזן משמש בראש ובראשונה את מנהלי בית העסק, המעוניינים לקבל תמונה אמיתית על מצבו. באמצעותו יוכלו לדעת האם שווי הנכסים שלהם גבוה משווי ההתחייבויות, או חלילה להיפך. באמצעותו יוכלו גם לקבל השוואה בין השנה החולפת לבין השנה שקדמה לה.
עוד נקודות חשובות :

• המאזן משמש כלי ראשי בקביעת המיסים שתשלם החברה, ככזה - הוא מוגש לשלטונות המס.
• מאזן חברה יכול להיות מוגש לגורמים חיצוניים המעוניינים לראותו. כך למשל, בנק המעניק אשראי לחברה דורש לקבל לידיו את המאזן כדי לדעת את מצבו האמיתי של העסק. כך גם במקרה של גורם המעוניין להשקיע או לקנות את העסק, יעיין במאזן כדי לדעת את מצבו.
• הכנת המאזן כוללת תהליכי ביקורת חשובים כמפורט בסעיף הבא.

הביקורת והמאזן

חברות בע"מ מחויבות לצרף לדוחות הכספיים שלהם את חוות דעתו של רואה חשבון מוסמך,חיצוני לפירמה (מבקר חיצוני) לגבי מידת התאמתו של המאזן לעקרונות החשבונאיים המקובלים. חוות דעתו של רואה החשבון ניתנת לאחר ביקורת מקיפה, על פי תקני ביקורת. יש לשים לב כי המבקר החיצוני מחויב לתת את חוות דעתו לגבי שאלה זו בלבד, ולא לגבי שאלות מעניינות אחרות (כמו למשל לגלות מעילות), אולם לעתים בעת הביקורת החשבונאית ו/או הכנת הדוחות הכספיים נחשפים גם אי סדרים ומעילות. חשוב לציין גם כי רואה החשבון אינו אחראי לטיב הדוחות עצמם, אלא רק לחוות דעתו על מידת התאמתם לכללים החשבונאים, כלומר במידה והדוחות אינם ערוכים כיאות, ורואה החשבון נתן חוות דעת שלילית, אין לראות בו אחראי לתיקון הדוחות.

מאזן בוחן

מאזן בוחן הוא רשימה הכוללת את כל היתרות של הסעיפים הכספיים בעסק. למשל: יתרות חובם של כל הלקוחות החייבים, רשימה מפורטת של יתרת הלוואות, סכומי ההכנסות וההוצאות על פי סוגיהן השונים, וכו'. הוא משמש כדי לקבל תמונה מוערכת על מצב העסק בכל רגע.

מאזן הבוחן הוא גם הבסיס למאזן ולדו"ח הרווח וההפסד, שכן כל אחת מהיתרות משויכת לאחד מהדוחות האלו, ובסופו של דבר מופיעים כל הסכומים של המאזן הבוחן בדוח הרווח וההפסד או במאזן בצורה מתומצתת ומרוכזת המקילה על קריאתם והבנתם. המאזן הבוחן אינו מאזן ביניים, שכן הוא כולל בתוכו הן יתרות מאזניות (השייכות למאזן, כלומר נכסים, התחייבויות ו/או הון עצמי) והן יתרות תוצאתיות (יתרות השייכות לדוח רווח והפסד, כלומר הכנסות והוצאות)[למעשה, אין שמם הדומה של המאזן והמאזן הבוחן נובע מכך שבתהליך החשבונאי כל היתרות המופיעות בשניהם מתאזנות- חובה שווה לזכות- אולם אין ביניהם קשר ישיר, למעט זה שפורט להלן]

קישורים חיצוניים

• לייף האקר: מדריך ידידותי לקריאה וניתוח מאזנים - באתר נענע
• דוגמה לדוחות כספיים - חברת טבע