Article on other languages:
- Lithuania
- Litaue
- Litauen
- ሊትዌኒያ
- Lituania
- Liþuania
- لتوانيا
- ܠܬܘܢܝܐ
- Lituania
- Lituaña
- Litva
- Lituania
- Літва
- Литва
- ལེ་སུ་ནི་ཡྰ།
- লিথুয়ানিয়া
- Lituania
- Litvanija
- Lituània
- Литви
- Litwanya
- Lituania
- Litvaniya
- Litva
- Lëtewskô
- Литъва́
- Литва
- Lithwania
- Litauen
- Litauen
- Litwanya
- Litawska
- Λιθουανία
- Litovio
- Lituania
- Leedu
- Lituania
- لیتوانی
- Liettua
- Litava
- Lituanie
- Lituanie
- Lituanie
- Litouwen
- An_Liotuáin
- Liotuàinia
- Lituania_-_Lietuva
- Lituaña
- Yn_Litaan
- Lituania
- लिथुआनिया
- Litva
- Litawska
- Lityani
- Litvánia
- Լիտվա
- Lituania
- Lituania
- Lituania
- Lituania
- Lituania
- Litháen
- Lituania
- リトアニア
- Lituania
- ლიტვა
- Litwanya
- Литуания
- 리투아니아
- Littaue
- Lîtvanya
- Литва
- Lithouani
- Литва
- Lituania
- Litauen
- Litouwe
- Lituania
- Lituània
- Litwani
- Lietuva
- Lietuva
- Литва
- Lithuania
- Литванија
- ലിത്വാനിയ
- Литва
- लिथुएनिया
- Lithuania
- Litwanja
- Lithuania
- Lituantlān
- Lituania
- Litauen
- लिथुआनिया
- लिथुआनिया
- Litouwen
- Litauen
- Litauen
- Lituania
- Lithuanie
- Lituània
- Литва
- Lithuania
- Litaun
- Litwa
- Lituania
- لېتوانيا
- Lituânia
- Lituwa
- Lituania
- Lituaniya
- Lituania
- Литва
- लिथ्वानिया
- Lituania
- Lituania
- Lithuanie
- Lietuva
- Litva
- Lithuania
- Litva
- Litva
- Lituania
- Литванија
- Lituania
- Litauen
- Lituanya
- Litwa
- லித்துவேனியா
- Lituánia
- Литва
- ประเทศลิทัวเนีย
- Litva
- Litwaniya
- Lituwenia
- Litvanya
- Litua
- Литва
- Литва
- Litva
- Łituania
- Litva
- Litouwn
- Lietuvän
- Litwaneye
- Lituania
- Lituwaani
- 立陶宛
- ליטע
- 立陶宛
 |
del.icio.us |
 |
Digg |
 |
Furl |
 |
|
 |
Rojo |
| Add to OnlyWire |
- הדף "ליטה" מפנה לכאן. לערך העוסק במתאבקת ב-WWE, ראו איימי דומס.
| Lietuvos Respublika רפובליקת ליטא |
|||||
|
|||||
| מוטו לאומי: תנו לאחדות לפרוח | |||||
| המנון לאומי: השיר הלאומי | |||||
 |
|||||
| יבשת | אירופה | ||||
| שפה רשמית | ליטאית | ||||
| עיר בירה | וילנה |
||||
| העיר הגדולה ביותר | וילנה | ||||
| משטר | דמוקרטיה פרלמנטרית | ||||
| ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא ולדאס אדמקוס גדימינאס קירקילאס |
||||
| הקמה - הכרזה - הכרה - איבוד הקמה - הכרזה - הכרה |
עצמאות מהאימפריה הרוסית 16 בפברואר 1918 12 ביולי 1920 1940 עצמאות מברית המועצות 11 במרץ 1990 6 בספטמבר 1991 |
||||
| שטח אחוז מים |
65,200 קמ"ר זניח 120 בעולם |
||||
| אוכלוסייה (2005) צפיפות: |
3,596,617 נפש 55 נפש לקמ"ר 125 בעולם |
||||
| תמ"ג (2005) תמ"ג לנפש: |
49,106 מיליון $ 13,653 $ 75 בעולם |
||||
| מטבע | ליטאס | ||||
| אזור זמן | UTC +1 | ||||
| סיומת אינטרנט | lt | ||||
| קידומת בינלאומית | 370+ | ||||
לִיטָא היא רפובליקה בצפון מזרח אירופה. ליטא גובלת בלטביה, בלארוס, פולין ורוסיה. היא ידועה כאחת המדינות הבלטיות, יחד עם אסטוניה ולטביה.
תוכן עניינים |
היסטוריה
 |
ערך מורחב – היסטוריה של ליטא |
ליטא נזכרת לראשונה בכתובים ב־14 בפברואר 1009, וגדלה להיות אומה חשובה בימי הביניים. היסטורית, ליטא נחשבת רשמית כמדינה החל מהכתרתו של מינדאוגאס כמלך ליטא ב־6 ביולי 1253 בבירה, וורוטה. מינדאוגאס הצליח לאחד דוכסים שלחמו זה בזה לאומה ולמדינה אחת. מאוחר יותר, במהלך כיבושיו של גדימינאס, ליטא הפכה להיות חלק מהדוכסות הגדולה של ליטא העצמאית והרב-לאומית, שכללה גם אדמות ממה שכיום הן בלארוס ואוקראינה. הדוכסות הגדולה שלטה על חלק נרחב ממזרח אירופה מהים הבלטי ועד הים השחור במאה ה-15.
החל ב־2 בפברואר 1386, כשהרוזן הגדול יוגאילה הוכתר כמלך פולין, הדוכסות הגדולה התאחדה עם פולין באיחוד תחת שליט יחיד. ב־1569 פולין והדוכסות הגדולה התמזגו רשמית למדינה חדשה בשם חבר העמים הפולני-ליטאי. האיחוד נשאר בתוקף עד חוקת מאי הפולנית ב־1791, שביטלה את כל החלוקות המחוזיות ומיזגה את חבר העמים לממלכת פולין. הממלכה החדשה חולקה כעבור זמן קצר בין אימפריה הרוסית, פרוסיה והאימפריה האוסטרית כחלק מחלוקת פולין של שנת 1795.
ליטא חידשה את עצמאותה בשטח מוגבל ב־16 בפברואר 1918. היא איבדה רוב שטחיה משכבר הימים לטובת ברית המועצות והוטרדה על ידי סכסוכי-שטחים עם פולין (בנוגע למרכז ליטא וסובלקי) וגרמניה (בנוגע לקליפדה) בשנים 1918 - 1939 הייתה בירתה המוכרזת של ליטא, וילנה (וילניוס) תחת שלטון פולני וקובנה (קאונאס) שימשה כמושב הממשלה והוגדרה כבירה זמנית, משום שליטא לא הכירה בשליטת פולין בווילנה. ב-1939, לאחר חלוקת פולין בין גרמניה הנאצית לברית המועצות, בהתאם לסעיפים הסודיים של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב העבירה ברית המועצות את וילנה ואזורים נוספים לליטא. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בעקבות דרישת ברית המועצות מגרמניה שליטא תשאר בתחום השפעתה, פלשו הסובייטים ביוני 1940 לליטא. בעקבות זאת הפכה ליטא לרפובליקה סובייטית סוציאליסטית וצורפה, על פי בקשת השלטון החדש לברית המועצות. בעקבות הכיבוש הסובייטי החל גל מעצרים נרחב - אנטי קומוניסטים, האליטה הצבאית והאקדמית, בורגנים וציונים נעצרו, נאסרו ואף נרצחו. אלפים (בעיקר זקנים, נשים וילדים) נשלחו למחנות בסיביר.
ב1941 לאחר פרוץ מלחמה בין גרמניה הנאצית וברית המועצות נכבשה ליטא תוך שבוע בידי הגרמנים. רבים מבני העם הליטאי קיבלו אותם בשמחה. באותה שנה חיו בליטא כ-250,000 יהודים. יותר מ־90 אחוז מהאוכלוסייה היהודית בליטא הושמדה על ידי הנאצים בזמן הכיבוש. שוטרים ליטאים לקחו חלק פעיל בהשמדת היהודים. בסתיו 1944 כבשו הסובייטים את ליטא מידי הצבא הגרמי הנסוג וליטא חזרה להיות רפובליקה סובייטית סוציאליסטית בברית המועצות עד 1990.
עם התקדמות הגלאסנוסט, ובהנהגתה של תנועת "סאיודיס" (sajudis) האנטי־קומוניסטית והאנטי־סובייטית הכריזה על עצמאותה המחודשת ב־11 במרץ 1990. ליטא הייתה הרפובליקה הסובייטית הראשונה שעשתה כך, אף-על-פי שכוחות סובייטים ניסו לדכא זאת עד לאוגוסט 1991, מה שהוביל, בסופו של דבר, להיסדקותה של ברית המועצות עצמה. הכוחות הרוסיים האחרונים עזבו את המדינה ב־31 באוגוסט 1993. עם זאת, אזרחים רוסיים רבים - רובם מהגרים וצאצאי מהגרים מרוסיה - עודם מתגוררים בליטא. חלקם נטולי מעמד אזרחי, כיוון שאינם דוברים ליטאית.
ב־4 בפברואר 1991 איסלנד הייתה למדינה הראשונה שהכירה בעצמאותה של ליטא ושבדיה הייתה הראשונה שפתחה שגרירות במדינה. ארצות הברית מעולם לא הכירה בתביעה הסובייטית לבעלות על ליטא.
ליטא התקבלה כחברה מן המניין באו"ם ב־17 בספטמבר 1991. ב־31 במאי 2001 ליטא נהייתה החברה ה־141 במספר בארגון הסחר העולמי. מאז 1988 חיפשה ליטא לחזק את קשריה עם המערב וכך ב־4 בינואר 1993 הייתה למדינה הבלטית הראשונה שהגישה מועמדות לנאט"ו. ב־21 בנובמבר 2002 הוזמנה ליטא לפתוח במו"מ לחברות בנאט"ו וב־29 במרץ 2004 הייתה לחברה שווה מן המניין בנאט"ו. ב־1 בפברואר 1998 נהייתה ליטא חברה-משקיפה (בעלת זכויות מוגבלות) באיחוד האירופאי; ב־16 באפריל 2003 חתמה על חוזה הצטרפות לאיחוד. 91% מאזרחי המדינה תמכו בצירוף ליטא לאיחוד במשאל עם שנערך ב־11 במאי 2003, ובאחד במאי 2004 התקבלה ליטא כחברה באיחוד האירופאי.
פוליטיקה
צורת השלטון בליטא היא דמוקרטית. ראש המדינה הוא הנשיא, שנבחר ישירות לכהונה בת חמש שנים ובידיו כל סמכויות הביצוע בתחומי פנים וחוץ. כמו כן, באישורו של הפרלמנט, הנשיא בוחר ראש ממשלה, וכך גם את שאר חברי הקבינט (ממשלה), בנוסף לעוד מספר משרתי ציבור רמי-דרג ואת כל השופטים, בכלל זה אלו של בית המשפט החוקתי (Konstitucinis Teismas).
בפרלמנט הליטאי (Seimas) החד-בתי (בדומה לכנסת), המשמש כרשות המחוקקת במדינה, 141 צירים הנבחרים לכהונה בת ארבע שנים, בשיטה משולבת - שבעים-ואחד צירים נבחרים בבחירות ישירות אזוריות, ושבעים צירים בבחירות ארציות על פי יצוג יחסי. אחוז החסימה הוא 5%.
כלכלה
כלכלת ליטא מבוססת על יצור דגנים, תפוחי אדמה, סלק, סוכר, ירקות ופשתה. בחקלאות ובתעשייה הם חוצבים וכורים: כבול, אבן, ענבר (אשר אף מיוצג בדגל הלאומי בצבע הצהוב) וחול. היצור מתמקד במכונות/כלים לחיתוך מתכת, מנועי חשמל, זיקוק נפט, מספנות, רהיטים, טקסטיל, מזון, דשנים, מכונת חקלאיות, ציוד אפטי, מחשבים ורכיבים אלקטרוניים.
ליטא מיבאת בעיקר מרוסיה, פולין, גרמניה ואוקראינה. בשוי של 5,793 מיליון דולר. לעומת זאת היא מיצאת בשווי של 3,710 מיליון דולר מוצרים מינרלים טקסטיל וביגוד, ציוד חשמלי, מקלטי טלוויזיה, כימיקלים, ומוצרי מזון לרוסיה גרמניה, לטביה, דנמרק ובלארוס.[1]
גאוגרפיה
ליטא ממוקמת לחופי הים הבלטי בצפון מזרח אירופה והיא גובלת בלטביה בצפון, בלארוס במזרח, פולין בדרום וקלינינגרד השיכת לרוסיה בדרום.
טבע הארץ הוא בעל עמקים נמוכים ושטוחים וטורי גבעות מתרוממים ביניהם בשני גושים החוף חולי דרומו ביצת. לליטא יש את הר קלנס ומקווי המים שלה הם שפע אגמים וביצות ונהר נימן.
בשטחה של ליטא נמצא המרכז הגאוגרפי של יבשת אירופה.
דמוגרפיה
במדינה חיים כ-3.59 מיליון איש בצפיפות של 55 נפש לקמ"ר כאשר ההתפלגות האתנית היא כדלקמן: 81% ליטאים, 9% רוסים, 7% פולנים, 2% בלארוסים ואחוז אחד אחרים.
מבחינת דתית 90% מהאוכלוסייה של ליטא הם קתולים. ושאר 10% מתחלקים בין מספר מיעוטים כמו יהודים, פרוטסטנטים, נוצרים אורתודוקסים ומוסלמים.
יהדות ליטא
|
|
ערך מורחב – יהדות ליטא |
תרבות
שפה
השפה הרשמית והמדוברת בליטא היא ליטאית, שהיא לשון השייכת לחלק המזרחי של השפות הבלטיות. שפה זו היא שפה מן הקדומות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
ספרות
ראשית הספרות הליטאית היא בשירי עם מימי הביניים וביצירות דתיות שנכתבו בתקופת הרפורמציה. עד המאה ה-19 נשלטה על ידי השפעות זרות (כמו הספרות האסטונית והלטבית) אם כי המשורר קריסטיונאס דונלאיטיס לא הושפע. עם התגברות התנועה הלאומית והרומנטיקה בלט אנטנאס ברנאוסקאס שהיה גם תאולוג.
בין השנים 1904-1864 הממשל הרוסי הוציא איסור על הדפסת ספרים באותיות לטיניות אך דבר זה לא הפריע לספרות הליטאית והיוצרים מיירוניס, זמאיטה, והמחזאי וידונאס היצטינו. בימי הרפובליקה העצמאית התבלטו הסופרים קרווה-מיצ' קוויצ'יוס, וינואוליס,פוטינאס, והמשוררת שאטריוס.
עם סיפוח ליטא לברית המועצות ברחו כ-100 סופרים לארצות המערב ובהן פרחה תרבות חופשית שבגולה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ליטא |
- מידע פוליטי-חברתי מקיף על ליטא, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- אתר ממשלת ליטא
- אתר נשיא ליטא
- אתר פרלמנט ליטא
- אוסף נרחב של קישורים הנוגעים לליטא
- פורטל המכון הליטאי למתמטיקה - מכיל מידע נרחב הנוגע לליטא
- דפים ופורום הנוגעים להיסטוריה של ליטא (באנגלית, רוסית וליטאית)
| מדינות אירופה | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות האיחוד האירופי | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות ברית המועצות לשעבר | |||
|---|---|---|---|
|
