ליגת ה-NBA

Article on other languages:

ערך זה עוסק בליגת כדורסל מקצוענית לגברים. אם התכוונתם לליגת הנשים המקבילה, ראו WNBA. אם התכוונתם למשחק הוידאו NBA Live, ראו NBA Live (סדרת משחקים).
NBA
סמל ליגת ה-NBA
תחום כדורסל
ארגון התאחדות הכדורסל הלאומית
מדינות משתתפות ארצות הברית ארצות הברית
קנדה קנדה
מספר קבוצות 30
שנת הקמה 1946
אלופה נוכחית לוס אנג'לס לייקרס
מירב הזכיות בוסטון סלטיקס (17)
מפעל גבוה יותר -
מפעל מקביל WNBA
מפעל נמוך יותר -

NBA היא התאחדות הכדורסל הלאומית (National Basketball Association) של ארצות הברית וקנדה והיא מנהלת את הליגה שידועה גם כן בשם NBA. בליגה משחקים בכירי הכדורסלנים בעולם והיא נחשבת לליגת הכדורסל הטובה בעולם.

תוכן עניינים

היסטוריה

שנות ה-40

ה-NBA הוקמה בשנות ה-40 ונקראה BAA. המשחק הראשון שוחק במייפל ליף גארדנס בטורונטו בין הקבוצה המקומית, ההאסקיז, לבין הניו יורק ניקס. באליפות הליגה הראשונה זכתה קבוצת פילדלפיה ווריורס (לימים גולדן סטייט ווריורס). ב-1949 התאחדה ה-BAA עם ליגת ה-NBL והליגה המאוחדת נקראה NBA. בעונה הראשונה לאחר האיחוד זכתה באליפות קבוצת מיניאפוליס לייקרס (לימים לוס אנג'לס לייקרס), אשר זכתה גם בעונה הבאה.

שנות ה-50

הקבוצה הדומיננטית בליגה בתחילת שנות ה-50 הייתה הלייקרס. בשורותיה שיחק הסנטר הידוע ג'ורג' מיקן, והיא זכתה בשלוש אליפויות רצופות בשנים 1954 - 1952.

במהלך עונת 1955 - 1954 הוכנס לשימוש שעון 24 השניות המגביל את זמן ההתקפה לאורך זה והיה זה שינוי אחד מבין מספר שינויים נוספים בחוקת הכדורסל שנכנסו לתוקף כגון הגדרת "אזור הצבע" בו אסור לשהות יותר משלוש שניות. קבוצה בולטת נוספת בשנות ה-50 הייתה סירקיוז נאשיונלס (לימים פילדלפיה 76') שבשורותיה שיחק השחקן היהודי דולף שייס. הקבוצה זכתה באליפות והגיעה לגמר נוסף. לקראת סוף שנות ה-50 החל לעלות כוחה של קבוצת בוסטון סלטיקס, בעיקר בשל בחירתו בדראפט של ביל ראסל, שעתידה להפוך לקבוצה הדומיננטית בליגה במהלך שנות ה-60.

שנות ה-60

הקבוצה הדומיננטית ביותר בעשור זה הייתה בוסטון סלטיקס שזכתה ב-9 מתוך 10 אליפויות (פילדלפיה ווריורס היא הקבוצה שזכתה פעם אחת בעשור זה באליפות). מאמן הסלטיקס היה רד אאורבך שזכה עמם בכל תשע האליפויות. (אאורבך ופיל ג'קסון הם היחידים שזכו לפחות בתשע אליפויות NBA).

עשור זה אופיין במאבק בין שני סנטרים שנחשבים לטובים בהיסטוריה - ביל ראסל מהסלטיקס וווילט צ'מברליין מפילדלפיה ווריירס ואחר כך לוס אנג'לס לייקרס ששיחק גם בשנים הראשונות של העשור הבא. וילט קבע מספר שיאים שעד היום לא נשברו וביניהם נקודות במשחק אחד (100), ריבאונדים במשחק אחד (55), ריבאונדים במחצית אחת, ממוצע נקודות למשחק בעונה מסוימת (50.4), ממוצע ריבאונדים למשחק בעונה הסדירה (22.9), מספר נקודות בעונה מסוימת (4,029) ועוד. ראסל הוא שני לווילט וקרוב לשיאי הריבאונדים שלו (51 ריבאונדים במשחק אחד, 22.5 ריבאונדים למשחק בקריירה בעונה הסדירה ועוד) ובעל השיא בממוצע ריבאונדים למשחק בפלייאוף (24.9 - וילט שני עם 24.5). גם במערב, הלייקרס היו הקבוצה הדומיננטית ביותר, אך לא הצליחו לנצח בגמר הפלייאוף את יריבותיהן מהמזרח. שני שחקנים ידועים ששיחקו בלייקרס באותה תקופה והמשיכו בשנים הראשונות של העשור הבא הם ג'רי ווסט ואלג'ין ביילור.

שנות ה-70

בתחילת שנות ה-70 הסלטיקס איבדו מכוחם וחדלו מלשלוט בליגה. הלייקרס קנו את ווילט צ'מברליין ב-1969 וזכו באליפות ב-1972, לאחר כמעט 20 שנים ללא זכייה. בשנות ה-70 לא הייתה קבוצה דומיננטית ו-8 קבוצות שונות זכו באליפות. בנוסף, הפופולריות של הליגה הייתה נמוכה עד כדי כך שסדרת הגמר שודרה בשידור מוקלט. ב-1976 מוזגה ליגת ה-ABA עם 4 קבוצות מתוך השש לתוך ה-NBA ועורך דין צעיר מניו יורק בשם דייוויד סטרן החל להתקדם בסולם התפקידים בהנהלת הליגה. השחקנים הבולטים בעשור זה, שחלקם שיחקו גם בשנות ה-80 היו קארים עבדול ג'אבר, ג'וליוס אירווינג (ד"ר ג'יי), מוזס מלון, ג'ורג' גרווין, ביל וולטון ופיט מארביץ', דייב דה בושר, ויליס ריד, וולט פרייזר, דיק ברנט, ביל בראדלי, ג'רי לוקאס וארל מונרו.

שנות ה-80

בשנות ה-80 הפופולריות של הליגה עלתה שוב, והיא השיגה אחוזי צפייה גבוהים. במהלך העשור הזה הצטרפו לליגה מספר שחקנים שהם מהטובים ביותר בתולדות הליגה ובהם מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון, לארי בירד, ג'ון סטוקטון, צ'ארלס בארקלי, קארל מלון, קווין מקהייל, האקים אולאג'ואן, דייוויד רובינסון, אייזיאה תומאס, קלייד דרקסלר ופטריק יואינג.

דייוויד סטרן התמנה למנכ"ל הליגה ב-1984 והחל במהפכה שיווקית וניהולית:

  • נקבעה תקרת שכר על מנת להגביר את השוויון בין הקבוצות
  • שחקנים נחשבים לחופשיים בתום החוזה שלהם בקבוצתם
  • בדיקות סמים נוקשות
  • קידומי מכירות אינטנסיביים בשיתוף עם חברות מסחריות

הקבוצות הבולטות בעשור זה היו בוסטון סלטיקס, לוס אנג'לס לייקרס, פילדלפיה 76' ודטרויט פיסטונס. בסוף שנות ה-80 הורחבה הליגה וכללה 27 קבוצות לאחר שהצטרפו הקבוצות מיאמי היט, שארלוט הורנטס, אורלנדו מג'יק ומינסוטה טימברוולבס.

שנות ה-90

ראשית שנות ה-90 אופיינו בשליטה מוחלטת של שיקגו בולס בהנהגתו של מייקל ג'ורדן, שנחשב לגדול שחקני הכדורסל בכל הזמנים. הבולס, בהדרכת פיל ג'קסון, זכו בשש אליפויות. יוסטון רוקטס קטעו את רצף הזכיות של שיקגו, ששיחקה בלי ג'ורדן שפרש באופן זמני לאחר שאביו נרצח, וזכו בשתי האליפויות הראשונות שלהם בהנהגתו של האקים אולאג'ואן.

אחת הפרשיות הידועות בליגה בעשור זה הייתה פרישתו של מג'יק ג'ונסון לאחר שנדבק בנגיף ה-HIV.

באליפות האחרונה של העשור זכתה סן אנטוניו ספרס עם דייוויד רובינסון וטים דאנקן. אותה עונה זכורה בין השאר בגלל קיצור העונה ל-50 משחקים (לעומת 82 בעונות אחרות) לאחר שביתה ארוכה של שחקני הליגה בעקבות משבר שכר.

בעשור זה נוספו לליגה שתי קבוצות נוספות מקנדה, טורונטו ראפטורס וונקובר גריזליס (כיום, הגריזליס משחקים בעיר ממפיס שבארצות הברית). היו אלה שתי הקבוצות הראשונות מקנדה לאחר שנים רבות שבהן המדינה לא הייתה מיוצגת בליגה.

שנות ה-2000

בתחילת שנות ה-2000 חזרה הלייקרס להיות אחת הקבוצות המובילות בליגה וזכתה בשלוש אליפויות רצופות (2002 - 2000) וב-2009 זכתה באליפות נוספת, ה-15 במספר. השחקנים הבולטים ביותר בשורותיה היו שאקיל אוניל וקובי בראיינט ומאמנה היה פיל ג'קסון. קבוצה בולטת נוספת בעשור זה היא הסן אנטוניו ספרס שזכתה בשלוש אליפויות (2003, 2005, 2007) כאשר השחקן הבולט בשורותיה הוא הפורוורד טים דאנקן. קבוצות נוספות שזכו באליפויות בעשור זה הן דטרויט פיסטונס ב-2004, מיאמי היט ב-2006, ובוסטון סלטיקס ב-2008 לאחר הפסקה של 22 שנים. לליגה הצטרפה קבוצה חדשה מהעיר שארלוט שבקרוליינה הצפונית, שנקראת שארלוט בובקאטס.

דראפט 2003 היה מהפוריים ביותר שידעה הליגה ויצאו ממנו ארבעה כוכבי על: לברון ג'יימס שנבחר ראשון, דווין וויד, כרמלו אנתוני וכריס בוש.

בעקבות הוריקן קתרינה נאלצה קבוצת ניו אורלינס הורנטס לשחק את רוב משחקי הבית שלה באולם כדורסל באוקלהומה במהלך עונת 2006 - 2005.

לקראת עונת 2008/09 עברה קבוצת סיאטל סופרסוניקס מהעיר סיאטל לאוקלהומה סיטי וקיבלה את השם אוקלהומה סיטי ת'אנדר.

קבוצות ומבנה

עמוד ראשי
ערך מורחב – מבנה ה-NBA

בליגה יש בסך הכל 30 קבוצות המחולקות לשני מחוזות של שלושה בתים, כאשר בכל בית יש חמש קבוצות. כל קבוצה משחקת 4 פעמים נגד כל קבוצה המשתייכת לבית שלה, 3 או 4 פעמים נגד שאר הקבוצות מהאזור הראשי שלה, ופעמיים נגד הקבוצות מהאזור הראשי האחר.

בסיום העונה הסדירה, שלוש הקבוצות שזכו בראש הבית שלהן וחמש הקבוצות בעלות המאזן הטוב ביותר באזור הראשי מעפילות למשחקי הפלייאוף.

בית קבוצה עיר אולם ביתי נוסדה
מחוז מזרח
אטלנטי בוסטון סלטיקס בוסטון, מסצ'וסטס טי.די. בנקנורת' גארדן 1946
ניו ג'רזי נטס איסט רת'רפורד, ניו ג'רזי אייזוד סנטר 1967
ניו יורק ניקס ניו יורק, ניו יורק מדיסון סקוור גארדן 1946
פילדלפיה 76' פילדלפיה, פנסילבניה וואצ'וביה סנטר 1946
טורונטו ראפטורס טורונטו, אונטריו מרכז אייר קנדה 1995
מרכזי שיקגו בולס שיקגו, אילינוי יונייטד סנטר 1966
קליבלנד קאבלירס קליבלנד, אוהיו קוויקן לואנס ארינה 1970
דטרויט פיסטונס אובורן הילס, מישיגן הפאלאס באובורן הילס 1941
אינדיאנה פייסרס אינדיאנפוליס, אינדיאנה קונסקו פילדהאוס 1967
מילווקי באקס מילווקי, ויסקונסין בראדלי סנטר 1968
דרום-מזרחי אטלנטה הוקס אטלנטה, ג'ורג'יה פיליפס ארינה 1946
שארלוט בובקאטס שארלוט, קרוליינה הצפונית טיים וורנר קייבל ארינה 2004
מיאמי היט מיאמי, פלורידה אמריקן איירליינס ארינה 1988
אורלנדו מג'יק אורלנדו, פלורידה אמווי ארינה 1989
וושינגטון ויזארדס וושינגטון די. סי. וריזון סנטר 1961
מחוז מערב
צפון-מערבי דנוור נאגטס דנוור, קולורדו פפסי סנטר 1967
מינסוטה טימברוולבס מיניאפוליס, מינסוטה טארגט סנטר 1989
אוקלהומה סיטי ת'אנדר אוקלהומה סיטי, אוקלהומה פורד סנטר 1967
פורטלנד טרייל בלייזרס פורטלנד, אורגון רוז גארדן 1970
יוטה ג'אז סולט לייק סיטי, יוטה אנרג'י סולוטיונס ארינה 1974
פאסיפי גולדן סטייט ווריורס אוקלנד, קליפורניה אורקל ארינה 1946
לוס אנג'לס קליפרס לוס אנג'לס, קליפורניה סטייפלס סנטר 1970
לוס אנג'לס לייקרס לוס אנג'לס, קליפורניה סטייפלס סנטר 1946
פיניקס סאנס פיניקס, אריזונה יו.אס. אירוייז סנטר 1968
סקרמנטו קינגס סקרמנטו, קליפורניה ארקו ארינה 1945
דרום מערבי דאלאס מאבריקס דאלאס, טקסס אמריקן איירליינס סנטר 1980
יוסטון רוקטס יוסטון, טקסס טויוטה סנטר 1967
ממפיס גריזליס ממפיס, טנסי פדקס פורום 1995
ניו אורלינס הורנטס ניו אורלינס, לואיזיאנה ניו אורלינס ארינה 1988
סן אנטוניו ספרס סן אנטוניו, טקסס AT&T סנטר 1967

הערה:

  • אוקלהומה סיטי ת'אנדר הוא שמה של הקבוצה מאוקלהומה סיטי לאחר שזאת עברה לשם מסיאטל שם שמה היה סיאטל סופרסוניקס.

הקומישנרים (נציבים) של הליגה

דראפט

עמוד ראשי
ערך מורחב – דראפט ה-NBA

לפני תחילת כל עונה נערך הדראפט, הליך שבמסגרתו בוחרות קבוצות הליגה שחקני כדורסל שאינם משחקים בליגה. אלה הם בעיקר משחקים בליגת המכללות שגמרו ללמוד או החליטו להפסיק את לימודיהם, אך גם שחקנים אירופיים ולאחרונה אף בוגרי תיכון שלא שיחקו כלל במכללה. סדר הבחירה נקבע לפי מאזן הקבוצה בעונה הקודמת כאשר הקבוצות בעלות המאזן הגרוע ביותר עורכות הגרלה מי תבחר ראשונה. קבוצות יכולות להעביר את מקום הבחירה שלהן לקבוצה אחרת בתמורה לשחקנים. כיוון שהקבוצות שסיימו במאזן גרוע הן אלו שבדרך כלל בוחרות ראשונות, השחקנים המצטיינים בליגת המכללות מגיעים אליהן בדרך כלל.

העונה הסדירה

בסוף כל עונה סדירה הקבוצות יוצאות לפגרה עד לחודש אוקטובר, שבו הן מתחילות במחנות אימונים. המחנות מאפשרים לצוות המקצועי של כל קבוצה להעריך שחקנים שנבחנים בה, לאתר את נקודות החוזק והתורפה של הקבוצה, להכין את השחקנים לעונה הבאה ולגבש את 12 השחקנים שיהיו בסגל הפעיל שישחק במהלך העונה. בנוסף, בכל קבוצה יכולים להיות עד 3 שחקנים לא פעילים. לאחר שהקבוצות מסיימות את מחנות האימונים הן נוהגות לשחק ביניהן במשחקי אימון ולעתים נגד יריבות שלא שייכות לליגה. משחקי האימון מסתיימים מספר ימים לפני תחילת העונה הסדירה בנובמבר.

כל קבוצה בליגה משחקת במהלך העונה 82 משחקים, המחולקים שווה בשווה בין משחקי בית למשחקי חוץ.

משחק האולסטאר

עמוד ראשי
ערך מורחב – משחק האולסטאר של ה-NBA

משחק האולסטאר של ה-NBA מתקיים באמצע העונה. במשחק זה משתתפים טובי שחקני הליגה שנבחרים על ידי האוהדים. שתי הקבוצות במשחק זה מייצגות את שני האזורים הראשיים של הליגה - המזרח מול המערב. בנוסף למשחק המרכזי מתקיימות תחרויות שונות במספר תחומים בין שחקני הליגה. האירועים והתחרויות, כגון תחרות ההטבעות ותחרות השלשות, נמשכים שלושה ימים והנהלת הליגה קובעת כל שנה באיזו עיר הם ייערכו.

השחקן היעיל ביותר

עמוד ראשי
ערך מורחב – MVP של העונה הסדירה ב-NBA

תואר ה- Most Valuable Player) MVP) של העונה הסדירה ב-NBA הוא פרס המוענק לשחקן היעיל ביותר בליגה בעונה הסדירה.


עמוד ראשי
ערך מורחב – MVP של סדרת הגמר ב-NBA

תואר ה-MVP של סדרת הגמר ב-NBA הוא פרס המוענק לשחקן היעיל ביותר בסדרת הגמר.

משחקי הפלייאוף

גביע אליפות ה-NBA בו זוכה האלופה

בתום העונה הסדירה מתחילים משחקי הפלייאוף שאליהם מעפילות 16 קבוצות (8 מהמזרח ו-8 מהמערב). 8 הקבוצות בכל אזור מתמודדות על אליפות האזור בשלושה סיבובים: רבע גמר, חצי גמר וגמר. הסיבובים הם הטוב משבעה משחקים כך שהקבוצה שמנצחת ארבעה משחקים מעפילה לסיבוב הבא. הסיבובים משוחקים לפי מבנה 2-2-1-1-1, כלומר הקבוצה בעלת יתרון הביתיות מארחת את משחקים 1, 2, 5 ו-7והיריבה מארחת את משחקים 3, 4 ו-6. משחקים 5 עד 7 משוחקים לפי הצורך. יתרון הביתיות של קבוצה במהלך הפלייאוף נקבע לפי מאזן הקבוצה בעונה הסדירה בלבד. גמר הפלייאוף משוחק לפי מבנה 2-3-2, כלומר הקבוצה בעלת יתרון הביתיות מארחת את משחקים 1, 2, 6 ו-7 והיריבה מארחת את משחקים 3, 4 ו-5. כאמור, משחקים 5 עד 7 משוחקים לפי הצורך.

הקבוצות מדורגות מ-1 עד 8 לצורך קביעת סדר המשחקים ביניהן. בכל מחוז 3 הקבוצות שזכו באליפות של הבתים שלהם וקבוצה נוספת בעלת המאזן הטוב ביותר במחוז, מדורגות מ-1 עד 4 לפי המאזנים שלהם. 4 קבוצות נוספות מכל מחוז מדורגות מ-5 עד 8 לפי המאזנים שלהם. במקרה ולשתי קבוצות (או יותר) אותו דירוג אז הדירוג ביניהן נקבע לפי שוברי השוויון הבאים:

1. ראש בראש (הקבוצה שזכתה ביותר משחקים ביניהן במהלך העונה הסדירה)
2. מאזן בבית בו הקבוצה משחקת (אם הקבוצות מאותו הבית)
3. מאזן במחוז
4. מאזן מול שאר הקבוצות מאותו המחוז שמשחקות בפלייאוף
5. מאזן מול שאר הקבוצות מהמחוז האחר שמשחקות בפלייאוף
6. מספר הנקודות שנקלעו בכל המשחקים בעונה הסדירה

הקבוצות משחקות במתכונת הבאה:

  • ברבע הגמר משחקת הקבוצה שמדורגת במקום הראשון באזור נגד הקבוצה שמדורגת במקום השמיני, השנייה משחקת נגד השביעית, השלישית נגד השישית והרביעית נגד החמישית.
  • בחצי הגמר משחקת המנצחת במשחק בין הראשונה והשמינית לבין המנצחת במשחק בין הרביעית והחמישית. בחצי הגמר השני משחקת הקבוצה שניצחה במשחק בין השנייה לשביעית מול הקבוצה שניצחה במשחק בין השלישית לשישית.
  • בגמר האזורי משחקות שתי הקבוצות שניצחו במשחקי חצי הגמר.
  • שתי הקבוצות שניצחו במשחקי הגמר האזוריים מעפילות לגמר הפלייאוף. המנצחת בגמר הפלייאוף זוכה בתואר אלופת ה-NBA.

תוצאות גמר ה-NBA

שיאי NBA

להלן שיאים שונים מליגת ה-NBA.

שיאי NBA בעונה הרגילה

שיאי NBA בפלייאוף

הישגים סטטיסטיים אישיים

נקודות בקריירה בעונה הסדירה

  1. כרים עבדול-ג'באר - 38,337 נקודות (24.6 למשחק).
  2. קארל מלון - 36,928 נקודות (25 למשחק).
  3. מייקל ג'ורדן - 32,292 נקודות (30.12 למשחק).

ממוצע נקודות בקריירה בעונה הסדירה

  1. מייקל ג'ורדן - 30.12 נקודות. (1,072 משחקים)
  2. ווילט צ'מברליין - 30.11 נקודות. (1,045 משחקים)
  3. אלן אייברסון - 27.9 נקודות. (747 משחקים, עדיין פעיל)

אסיסטים בקריירה בעונה הסדירה

  1. ג'ון סטוקטון - 15,806 אסיסטים (10.51 למשחק).
  2. מארק ג'קסון - 10,334 אסיסטים (8 למשחק).
  3. מג'יק ג'ונסון - 10,113 אסיסטים. (11.19 למשחק).

ממוצע אסיסטים בקריירה בעונה הסדירה

  1. מג'יק ג'ונסון - 11.19 למשחק.
  2. ג'ון סטוקטון - 10.51 למשחק.
  3. אוסקר רוברטסון - 9.51 למשחק.

ריבאונדים בקריירה בעונה הסדירה

  1. ווילט צ'מברליין - 23,924 ריבאונדים (22.89 למשחק).
  2. ביל ראסל - 21,620 ריבאונדים (22.45).
  3. קארים עבדול ג'אבר - 17,440 ריבאונדים (11.18).

ממוצע ריבאונדים בקריירה בעונה הסדירה

  1. ווילט צ'מברליין - 22.89 למשחק.
  2. ביל ראסל - 22.45 למשחק.
  3. בוב פטיט - 16.22 למשחק.

חטיפות בקריירה בעונה הסדירה

  1. ג'ון סטוקטון - 3,265 חטיפות (2.17 למשחק).
  2. מייקל ג'ורדן - 2,514 חטיפות (2.35).
  3. גארי פייטון - 2,445 חטיפות (1.83).

ממוצע חטיפות בקריירה בעונה הסדירה

  1. אלווין רוברטסון - 2.71 למשחק.
  2. מייקל ריי ריצ'רדסון - 2.63 למשחק.
  3. מייקל ג'ורדן - 2.35 למשחק.

חסימות בקריירה

  1. האקים אולאג'ואן - 3,830 חסימות (3.09 למשחק).
  2. דיקמבה מוטומבו - 3,278 חסימות (2.7).
  3. קארים עבדול ג'אבר - 3,189 חסימות (2.57).

ממוצע חסימות לקריירה בעונה הסדירה

  1. מארק איטון - 3.5 למשחק.
  2. מנוט בול - 3.34 למשחק.
  3. חאכים אולאג'ואן - 3.09 למשחק

50 הגדולים

בשנת 1996, כחלק מחגיגות יובל ה-50 לליגת ה-NBA, נבחרה רשימת 50 השחקנים הטובים בתולדות הליגה עד לשנה זו שנקראו "50 האגדות". 50 השחקנים הם : קארים עבדול ג'אבר, נייט ארצ'יבלד, פול אריזין, צ'ארלס בארקלי, ריק בארי, אלג'ין ביילור, דייב בינג, לארי בירד, וילט צ'מברליין, בוב קוזי, דייב קאונס, בילי קאנינגהם, דייב דה-בושר, קלייד דרקסלר, ג'וליוס אירווינג, פטריק יואינג, וולט פרייזר, ג'ורג' גרווין, האל גריר, ג'ון האבליצ'ק, אלווין הייס, מג'יק ג'ונסון, סם ג'ונס, מייקל ג'ורדן, ג'רי לוקאס,קארל מלון, מוזס מלון, פיט מרביץ', קווין מקהייל, ג'ורג' מיקן, ארל מונרו, האקים אולאג'ואן, שאקיל אוניל, רוברט פאריש, בוב פטיט, סקוטי פיפן, ויליס ריד, אוסקר רוברטסון, דייוויד רובינסון, ביל ראסל, דולף שייס, ביל שרמן, ג'ון סטוקטון, אייזיאה תומאס, נייט ת'ורמונד, וס אנסלד, ביל וולטון, ג'רי ווסט, לני ווילקינס, ג'יימס וורת'י.

קישורים חיצוניים


This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.